קיימים מספר קריטריונים המגדירים את רמת הניקיון של היהלומים:

• מיקום הפגם – קיימת חשיבות מכרעת למיקום הפגם על גבי היהלום. ככל שהפגם ממוקם במרכז היהלום, כך ערכו יורד ולהיפך.
• גודל הפגם – ככל שהפגם גדול יותר, כך ערכו של היהלום ירד. לדוגמא, ברמות ניקיון VS1-VS2 הפגם יהיה קטן מאד ובחלקו הפנימי של היהלום, כך שגם גמולוג (עליו נרחיב בהמשך) לא יצליח לזהות אותו.
• כמות הפגמים – ככל שכמות הפגמים על גבי היהלום תהיה גדולה יותר, כך ערכו ירד. בנוסף, ככל שהיהלום מכיל פגמים מסוגים שונים, כך ערכו ירד יותר.
• סוג הפגם – במידה והפגם הוא חיצוני וניתן להסיר אותו באמצעות ליטוש, כך ערכו ירד פחות. אולם במידה ומדובר בפגם פנימי שלא ניתן להסירו, היהלום ייחשב פחות איכותי.
• צבע הפגם – ככל שצבע הפגם יהיה כהה יותר, כך הוא יבלוט לעין וערכו של היהלום ירד.

על מנת להמחיש את סוג הפגם והשפעתו על איכות היהלום, נציין כעת את סוגי הפגמים והשפעתם על איכות הניקיון של היהלום:

פגמים חיצוניים:

• נייף – פגם הנמצא הרוב המקרים בחלק הרחב של היהלום (חגורת היהלום) והוא שאריות של הקליפה החיצונית של אבן הגלם.
• נטייה – פגם המציג משטחי ליטוש לא מאוזנים ולא סימטריים על גבי אבן היהלום.
• רונדיסט מחוספס – פגם המציג חספוס לא רצוי בחגורת היהלום, היא החלק הרחב שביהלום.
• סימני חום – פגם המופיע ביהלומים שנחצבו מהר ומציג סימני חום קלים על הקליפה.
• שריטה – שריטה על פני שטח היהלום.

פגמים פנימיים:

• פיקה – פגם המציג נקודה בגוף היהלום.
• נאט – גביש קריסטל נוסף הצומח בתוך היהלום ונראה לעין דרכו.
• גביש פנימי – פגם הנוצר כתוצאה מהצטברות מינרלים בתוך היהלום.
• גלץ – פגם המציג סדק בקווי הביקוע של היהלום.
• שבר – פגם המציג שבר שאינו בקווי הביקוע.
• ענן – פגם המציג קבוצה של נקודות זעירות.
• קידוח – פגם המציג חור מכיוון קליפת היהלום למרכזו, הנקדח באמצעות קרן לייזר שתפקידה